FAT TALK

FAT TALK

חברה 1: אני מרגישה כזאת שמנה

חברה 2: את רצינית? את ממש לא שמנה

חברה 1: תראי את הירכיים שלי

חברה 2: הירכיים שלך? תראי את שלי

חברה 1: תעשי לי טובה, הירכיים שלך רזות

חברה 2: גם שלך

השיח הזה מוכר לכן?

באנגלית יש לו כינוי די נפוץ: FAT TALK

רובינו הנשים מנהלות את השיחות האלה עם חברות, אמהות, אחיות, לפעמים עם בני/ות זוג בהקשר להרגשה שלנו  בנוגע לגופינו, לאכילה שלנו, רגשות אשם על כך שלא עשינו מספיק ספורט או על כך שאכלנו יותר מדי. אנחנו גם די בטוחות שהשיתוף והשיחה משפרים את ההרגשה שלנו בעיקר כי זה מעודד לדעת שאנחנו לא היחידות שמרגישות כך. סיבה נוספת לפצוח בשיחה כזאת היא כדי לקבל אישור מאחרים על כך שאנחנו לא שמנות כמו שנדמה לנו או אישור לתפיסה החיובית את גופינו, למרות שאנו “נדרשות” לחשוב אחרת מתוך  המסרים הקיימים בחברה.

בדקתן פעם עם עצמכן בזמן אמיתי מה אתן מרגישות אחרי שיחה כזאת?

בארה”ב כל הנושא הזה של “דיבורי שומן” מאוד חם, בעיקר ההשפעות שלו על דימוי גוף.

לדברי החוקרים בנושא, “דיבורי שומן” הם לא אלה שגורמים לנו להרגיש רע יותר או טוב פחות אלא נראה שנשים שמראש מרגישות רע עם עצמן ובעלות דימוי גוף נמוך נוטות לפתוח בשיח הזה או להשתתף בו. נשים אלה לרוב יושפעו יותר ממסרים במדיה הקשורים לאידיאל היופי והרזון.

נכון ששיתוף ואמפתיה ידועים ככלים טובים ובריאים להתמודדות עם רגשות, אך מבחינה מחקרית המנהג הזה שלנו אינו באמת עוזר לנו להרגיש טוב יותר לטווח הארוך (הרי אנחנו גם לא באמת מאמינות לחברות שלנו כשהן אומרות לנו דברים טובים על גופינו), דיבורים מסוג אלה בעיקר מעצימים את אידיאל היופי הרזה ואת הנטייה לחשוב שאי קבלת הגוף היא דבר נורמלי ושגרתי בקרב נשים.

כמנהגי אסיים בסרטון  Endangered Species

The woman who can walk, dress, talk, eat, swim, work

without losing energy and time over the anxiety of looking good

enough, is an Endangered Species

יום נעים,

נטע