בהמשך לסיפור על הורות והשמנה

בהמשך לפוסט הקודם שעסק בקשר בין הורים-ילדים-השמנה רציתי להביא לפניכם תוצאות מחקר שנערך בקרב 2000 בנות בגילאים 8-17 מטעם המכון לבנות בצופים –  The Girl Scout

The New Normal ? What Girls Say About Healthy Living

  • אחת מכל 4 (26%) אינה מרוצה ממשקלה.
  • 20% מהבנות בגילאים 8-9 עושות דיאטה כדי לטפל בחוסר שיבעות רצונן מהמראה שלהן
  • עבור רוב הבנות המשמעות של להיות בריאה היא להיראות נורמלי ולהרגיש מקובלת מאשר שמירה על אכילה בריאה ופעילות גופנית.
  • מצד אחד בנות מקבלות מסר של תהיו שמחות עם מה שאתן אך מצד שני מקבלות את המסר שלהיות בעודף משקל זה לא בריא ולא מושך.
  • ככל שהבנות יותר מעורבות בפעילות גופנית כך גדל הדימוי העצמי שלהן והן יותר מרוצות מגופן ללא קשר למשקל.
  • 40% מהבנות בגילאים 11-17 טוענות שאינן משתתפות בפעילויות ספורטיביות כיוון שאינן מרגישות שיש להן מספיק כשרון או שהן טובות מספיק
  • 23% אינן חושבות שהגוף שלהן נראה טוב.

המעגל הבעייתי -  אם נערה לא מרגישה טוב לגבי עצמה או כשרונה ועקב כך תמנע מפעילות גופנית היא לא תרוויח  את היתרונות הנפשיים והגופניים שיש בהתעמלות ובכך תשמר את ההרגשה השלילית לגבי עצמה.

בנות מודעות להקשר הפיסי והנפשי הבריאותי.

  • יותר מ-1/3 מהבנות בגילאי 11-17 דיווחו שהן אוכלות יותר כשהן במתח.
  • בנות בעודף משקל בעלות סיכוי גבוה פי 2 לאכול יותר בתקופת מתח מאשר בנות במשקל תקין.
  • יותר מ-60% מהבנות מוותרות על ארוחת בוקר אחת לשבוע.
  • כ-20% מהבנות מוותרות על ארוחת בוקר  באופן קבוע.

משקלה של האם, הדימוי העצמי שלה גישתה לאוכל ולמשקל והרגלי האכילה שלה הם מנבאים חזקים למשקל של בתה, שביעות רצונה של הבת מגופה ורמת הפעילות שלה. בנות נעזרות באימותיהם בעצות לחיים בריאים.

  • אי שביעות רצונה של בת מגופה גדול יותר אם אמה גם אינה שבעת רצון ממשקלה ללא קשר לכמה באמת הבת שוקלת.

מחקר זה לא מחדש הרבה אך מחזק את הקשר בין משקל לדימוי עצמי, השפעת ההורים בכלל והאם בפרט על הדימוי העצמי והרגלי האכילה של ילדיהם.

מה חשוב לעשות אחרת?

1.      לאמץ הגדרה הוליסטית של בריאות: אצל אנשים רבים הגדרת בריאות קשורה רק לאכילה ולפעילות גופנית. אך מכיוון שלבריאות נפשית, דימוי עצמי ודימוי גוף השפעה כל כך גדולה על האכילה ורמת הפעילות,  מסר בריאותי צריך להדגיש היבטים נפשיים וחברתיים המשפיעים על הבריאות הפיסית כמו רגשות חיוביים ושליליים, השתלבות בחברה, הרגשה גופנית טובה, תחושת בטחון נפשית ופיסית, שביעות רצון כללית מהחיים.

2.      להדגיש את חשיבות הפעילות הגופנית: מחקרים מראים שפעילות גופנית מקדמת בריאות נפשית ופיסית. עבור הבנות ייתכן שהן צריכות  יותר מסגרות לפעילות גופנית לא פורמליות ולא תחרותיות בהן אינן מרגישות בתחרות או מרגישות חסרות בטחון לגבי גופן או התאמתן והן יכולות לבחור את סוג הפעילות שהן רוצות ושמאפשרת להן להרגיש נוח.

3. להגדיר בריאות כמשהו אפשרי, יומיומי ומאוזן: כמודל שאינו מתמקד במשקל גוף או במראה אלא בהרגלי אכילה, במינון סוגי האוכל, הצרכים האישיים והעדפות המזון של כל אחד ובידע תזונתי נטול שיפוטיות (אין אוכל רע ואוכל טוב או אוכל אסור ואוכל מותר) . אוכל בריא, כמו גם פעילות גופנית הם משתנה תלוי בכמות, במינון ובהרגשה האישית של כל אחד.

4.      להכיר בחשיבות ההורים כמודל לחיקוי – בעיקר אמהות. הורים ובמיוחד אמהות , במקרה של הבנות, הם השפעות חשובות ומודלים לחיקוי. הורים שאינם מיישמים אורח חיים בריא  מקשים על היכולת לטפח הרגלים אלה אצל ילדיהם. אמהות הן מקור משמעותי עבור ידע תזונתי וחיזוק רגשי עבור בנותיהן. הקשר החזק בין שביעות רצונה של האם מגופה לבין שביעות רצונה של הבת מגופה מצביע על יכולת ההשפעה החזקה שיש לאמהות על בריאותן הנפשית והפיסית של בנותיהן.

קישור למסמך המלא:

http://www.girlscouts.org/research/publications/original/gs_exec_summary.pdf

ולסיום סרטון קצר במסגרת הקמפיין של חברת דאב ליופי אמיתי. אמנם כשזה מגיע מיצרנית מוצרי טיפוח זה מעורר חשד לאינטרסים מנוגדים אך הסרטון הזה באמת שווה צפייה (וגם הרבה סרטונים אחרים שלהם)

יום נעים ושמח לכולנו!
נטע