איך להשתחרר ממשטרת הדיאטה, בפסח

בשפת הדיאטה יתנו לך שלל עצות הימנעותיות לחג שמתמקדות בלעקוף “מכשולים”, בהסחת דעת והדחקת הרעב, עצות כמו : תדפקי הופעה כדי לקצור מחמאות שיגבירו

את המוטיבציה לשמור, תגישי אוכל במקום לאכול, תתמלאי בירקות, ואל תגיעי רעבה לארוחה. בעצם ינחו אותך להיות עסוקה בהימנעות במקום בחוויה.

שפת האכילה האינטואיטיבית, להבדיל משפת הדיאטה אינה מתייחסת אל הגוף כאל משהו מכני שאפשר להכתיב לו חוקים חיצוניים, הוראות הפעלה. שפת האכילה האינטואיטיבית מתייחסת אליך כמכלול – גוף, נפש ומיינד ועל כך מסתמך גם דיאלוג האכילה שלך, על הצורך הפיסי, הצורך הרגשי והשיח הקוגניטיבי בראש.

אז הנה שלוש עצות בראי האכילה האינטואיטיבית שאולי יסייעו לך לעבור את הסדר בשלום, עם עצמך:

**נסי להיות קשובה לרעב שלך - אני לא מאמינה בטיפ הדיאטה הידוע – אל תגיעי לארוחה רעבה. כן, הליל הוא סדר הוא ערב של מפגש, של מסורת, של משפחה אבל גם הארוחה היא חלק נכבד מהסיפור. האוכל המסורתי, אוכל של חג שלא נמצא ביומיום אז למה שלא ניתן לו את המקום ונהנה ממנו?

נסי להגיע במידת רעב שתאפשר לך להינות מהאוכל ולאכול בנחת (עד כמה שאפשר בארוע רב משתתפים ומתחים שכזה) האוכל טעים לנו יותר כשאנחנו רעבים.

**נסי להיות מודעת ללחץ שלך- יש הרבה מתח, לחץ, התרגשות סביב החג. המרדף אחר המתנות לכולם, מה ללבוש, מה לבשל, הפקקים האינסופיים ואצל חלקנו גם הילדים…. נסי לזהות אילו רגשות מתעוררים אצלך? נסי להיות מודעת אליהם גם אם את לא הולכת לפתוח אותם. המודעות מאפשרת לנו להתמודד איתם טוב יותר. חוסר המודעות והמערבולת הרגשית הלא מובנת, המציפה, יכולה להוביל לאכילה לא מחוברת, לאכילה רגשית מנותקת מתחושות הגוף ומההנאה.

**נסי להיות ערה למחשבות שלך- נסי לא להילכד במחשבות הדיאטה, אלה שאומרות לך כמה את צריכה לאכול, ממה את צריכה להימנע, מה משמין ומה לא, אלה שממשטרות את האכילה שלך ומקטינות את יכולת ההנאה וההתענגות מהאוכל. ההילכדות במחשבות שכאלה לרוב מונעת מאיתנו להיות ברגע עצמו, אנחנו נלכדות למטחנת המחשבות בראש ומפספסות את מה שחשוב באמת, החברה, המשפחה, הביחד וכמובן האוכל הטעים.

תסמכי על עצמך. כשתתני לעצמך הרשאה פנימית את תגלי את הגבולות הפיסיים של גופך ותוכלי להנות באמת.

:) חג שמח וטעים